קובי פראג׳
מייסד שותף עמותת ניצוץ בראשית ומחבר ״ארבעת הקסמים״
יש רעיונות שמגיעים פתאום, ויש כאלה שמבשילים אצלך הרבה זמן.
אצלי, ״ארבעת הקסמים״ נולד מתוך מחשבה שחזרה אליי שוב ושוב:
למה אנחנו מחכים עד שנהיה מבוגרים כדי ללמוד דברים שיכלו לעזור לנו כבר כילדים?
לא דברים שלומדים בבית הספר.
אלא דברים על החיים.
איך לחלום.
איך להאמין בעצמך.
איך להתמודד כשמשהו לא מסתדר כמו שרצית.
איך לתת לאחרים בלי לחשוב תמיד מה נקבל בחזרה.
הרבה מהמחשבות האלה התחזקו דווקא משיחות עם הבן שלי.
לפעמים הוא היה שואל אותי שאלות פשוטות על החיים, כאלה שילד שואל בלי יותר מדי פילטרים, ודווקא השאלות האלה גרמו לי לעצור ולחשוב.
הבנתי שילדים כבר שואלים את השאלות הגדולות — רק בשפה שלהם.
כמבוגרים, אנחנו פוגשים את הרעיונות האלה לאורך הדרך, לפעמים רק אחרי לא מעט ניסיונות, טעויות וחוויות.
ואז חשבתי:
למה לחכות? למה לא להתחיל כבר עם ילדים?
כי לנו המבוגרים יש חסמים ותירוצים מכאן ועד לפלנד.
וילדים?
ילדים פשוט מאמינים.
וככה נולד ״ארבעת הקסמים״
רציתי לקחת רעיונות שיכולים להישמע גדולים ומורכבים ולהעביר אותם לילדים בדרך אחרת.
לא כשיעור.
לא כהסבר ארוך.
אלא דרך סיפור, דמויות, דמיון והרפתקה.
בספר, הילדים פוגשים ארבעה ״קסמים״ שיכולים לעזור להם בדרך שלהם.
אחד מהם, והוא גם הקסם שאני הכי אוהב, הוא:
לתת ללא תמורה.
זה רעיון פשוט, אבל בעיניי הוא אחד הדברים החשובים שאפשר ללמד ילד.
לעשות טוב לאדם אחר בלי לחשב מיד מה יוצא לי מזה.
לפעמים פעולה קטנה שאנחנו עושים בשביל מישהו אחר משפיעה הרבה יותר ממה שאנחנו רואים באותו רגע.
ואז הספר התחיל להגיע לילדים
אחד הדברים שהכי ריגשו אותי היה לראות שהספר כבר לא נשאר רק אצלי.
במסגרת הפעילות שלנו חילקנו את ״ארבעת הקסמים״ במספר גני ילדים בארץ.
הגננות הקריאו אותו לילדים, והתגובות היו פשוט כיפיות.
הילדים התחברו לדמויות, לסיפור ולקסמים.
הם שאלו שאלות, דיברו על מה שקראו וחזרו לרעיונות מתוך הספר.
ופתאום משהו שהיה פעם רק רעיון אצלי בראש התחיל לחיות אצל ילדים אחרים.
וגיליתי עוד משהו בדרך
כשכתבתי את הספר, חשבתי בעיקר על ילדים.
אבל ככל שיותר אנשים קראו אותו, הבנתי שגם המבוגרים מתחברים למסרים שבו.
ואולי זה אפילו הגיוני.
לפעמים הילדים מקבלים את הרעיונות בצורה הכי טבעית, ואנחנו המבוגרים צריכים להזכיר לעצמנו דברים שפעם היו לנו הרבה יותר פשוטים.
אז נכון, ״ארבעת הקסמים״ הוא ספר ילדים.
אבל אני לגמרי חושב שהוא מתאים גם למבוגרים 🙂
מבחינתי, אם ילד יקרא את הספר וייקח איתו אפילו קסם אחד מתוך הארבעה — זכיתי.
ואם גם המבוגר שקורא לו יעצור לרגע ויחשוב על אותו קסם בעצמו?
אז זכינו פעמיים.
